במהלך הכנת שיעור על מדיטציה מצאתי את עצמי לפתע במעין …סוג של בלבול. לא…לא באיזה קריה לבחור, כי הרי יוגי בהג’אן  צייד אותנו בתרגול רב לפיתוח המיינד המדיטטבי, אלא מה לאמור על מדיטציה במספר משפטים ברורים וממוקדים. הרי כל כך הרבה כבר נכתב ונאמר…

הרשת מציפה אותנו במידע עדכני על מחקרים רפואיים המוכיחים את ההשפעה המיטיבה של המדיטציה. אז למה לא להתעדכן? גוגל הוביל אותי כבדרך קסם אל אתר העיתון הכלכלי האמריקאי FORBES  שפרסם בספטמבר 2015 מאמר בשם “שבע דרכים באמצעותן המדיטציה יכולה לשנות את המוח”. המאמר סוקר מחקרים מדעיים עדכניים שבוצעו באמצעות מכשירי הדמיה ומוכיחים את יתרונות מדיטציית המיינדפולנס –  הפחתת מתחים באמצעות קשיבות (MBSR) על מוח האדם. הכותבת מציינת שהמדיטציה משפיעה על כל חלקי המוח. היא מונעת את אובדן החומר האפור, מרגיעה תודעה קופצנית ההופכת אותנו לפחות מאושרים, בעלת אפקט דומה לנטילת כדורים נגד דיכאון, מגדילה את כמות התאים באזור הלמידה והזיכרון במוח, מקלה על סימפטומים של חרדה חברתית ועוזרת בגמילה מעישון ומסמים.

החיפוש אחר מזור לסבל הפיזי והנפשי האנושי אינו בלעדי לרפואה המערבית. על פי פטנג’לי היוגה היא מלכתחילה סוג של ריפוי שמטרתו למגר את הבערות ולשחרר מסבל: “לבעלי כושר ההבחנה הכול רק סבל, בגלל הסבל הכרוך בתהליך ההשתנות ובחרדה ובהטבעות, וכן בתנודות המתנגשות של מצבי החומר (הגונות)”. הוא מתמצת את המהות הפילוסופית של היוגה בשלוש מילים: “צ’יטה ווריטי נירודהה”: יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה. המדיטציה היא חלק בלתי נפרד מהתרגול היוגי. בתהליך המדיטציה היוגי מתמזג לחלוטין באובייקט המדיטציה ומגיע למצב של  סמאדהי. הסמאהדי הוא ריכוז כה גבוה של המיינד על האובייקט עד שהמודעות לעצמי כמו נעלמת ורק אובייקט המדיטציה נראה כקיים, העצמי נשכח וההבדל בין העצמי והאובייקט נמחק. המדיטציה מרפאת כל מצב של קונפליקט ומובילה את היוגי לשיווי משקל גופני ומחשבתי מוחלט. ויאסה הפרשן החשוב ביותר של פטנג’לי קבע שתורת היוגה דומה לתורת הרפואה בכך שהיא בנויה מארבעה איברים: אבחון מחלה, זיהוי הסיבה למחלה, הכרה במצב של היעדר מחלה והאמצעים למעבר ממצב של מחלה למצב של בריאות (1)

חזון אחרית הימים? עידן הדלי? במאה העשרים ואחת פטנג’לי נותר הסמכות להבנת המהות של היוגה וכוח הריפוי של המדיטציה חי בשלום עם מחקר מדעי באמצעות מכשירי הדמיה משוכללים, עם אינטרנט ועם עיתון כלכלי אמריקאי. אני אישית מעדיפה להישאר במקום המוכר: תרגול קבוע של ארבעים יום מדיטציה על פי ההמלצה של יוגי בהג’אן.

 (1) הרחבה בנושא הקשר שבין יוגה לרפואה בספרו של יוחנן גרינשפון “דממה וחירות ביוגה הקלאסית”.

 אולגה כהן עבדה שנים רבות במחלקת החינוך והאוצרות של מוזיאון תל אביב לאמנות. בוגרת קורס מורים לקונדליני יוגה וקורס מדריכי יוגה, מכון וינגייט, קוראת בקלפי טארוט ומלמדת יוגה בהתנדבות קבוצת נשים בעלות צרכים מיוחדים.